הנדידה הגדולה בעולם

אם הייתם צריכים לנחש מה היא הנדידה הכי גדולה בטבע, מה הייתם מנחשים? נדידה של עופות מאירופה לאפריקה? נדידה של עדרי בהמות באפריקה? נדידת פרפרים באמריקה? נדידת לווייתנים? הנדידה הגדולה ביותר בטבע שונה מאוד מכל אלו. היא מתרחשת בכל יום, ובכל זאת אנחנו לא מצליחים לראות אותה. אך אנחנו משפיעים עליה, ולכן חשוב שנכיר אותה.

 

מדובר בנדידה-האנכית-יממית (Diel Vertical Migration – DVM) של פלנקטון בים. היא הנדידה הגדולה ביותר גם במונחים של ביומסה וגם במונחים של מספר הפרטים.

 

פלנקטון הוא שם כולל לכל אותם אורגניזמים ימיים שכוח השחייה שלהם לא מאפשר להם לשחות בניגוד לזרם, ולכן הם רק נסחפים עם הזרם אך גם קובעים את מיקומם בעומק הים. הם כוללים חיידקים, וירוסים, אצות, יצורים חד תאיים אחרים, סרטני מים קטנים, ביצי דגים, דגיגים צעירים ואפילו מדוזות. נהוג לחלק אותם לפיטופלנקטון (פלנקטון צמחי), וזואופלנקטון (בעלי חיים פלנקטוניים). רוב הזואופלנקטון בים הם קופפודים (Copepoda. בעברית: שטרגליים), סרטנים מזעריים בעלי צורת גוף אליפטית ומחושים, עליהם מבוססת דמותו של פלנקטון מ"בובספוג". הם מהווים את עיקר המסה של זואופלנקטון בכל הימים בעולם, גם בים התיכון ובים סוף, ואפילו בכינרת.

 

רוב הקופפודים (אך לא רק הם) מבצעים נדידה מחזורית לאורך היממה: במהלך היום הם צוללים אל מעמקי הים החשוכים, מתחמקים מטורפים (רוב הטורפים שלהם מתבססים על ראייה, ולכן מסוכנים להם רק ביום). בלילה הם עולים לפני הים, וניזונים שם מאצות וחומר צמחי. כאשר עולה השחר הם שוב שוקעים מטה. כל בעלי החיים שבמעמקי הים תלויים בתהליך הזה: למצולות הים לא מגיע אור שמש, ולכן אין שם יצרנים ראשוניים של מזון (כלומר, צמחים או אורגניזמים אחרים שמבצעים פוטוסינתזה). לכן הם תלויים בפלנקטון הנודדים, שמעבירים את הביומסה מפני הים אל מצולותיו. שם הם נאכלים בעצמם או עושים את צרכיהם ואלו נאכלים על-ידי שאר בעלי החיים.

 

מנגנון הנדידה עוד לא מובן עד תומו, אך ידוע שהוא מבוסס בעיקר על אור (לא ברור איך בדיוק, כי הרי גם בלילה פני הים מוארים יותר מעומק הים). כאן אנחנו נכנסים לתמונה: כאשר בני אדם משתמשים בתאורה מלאכותית בשעות הלילה בחוף, סביר שהתאורה משפיעה על התהליך ועל הפלנקטון. עוד לא ידוע באיזה אופן בדיוק התאורה משפיעה – האם היא מונעת מהם לעלות, מונעת מהם לצלול או גורמת להם להתקבץ – אך כל השפעה צפויה לפגוע באיזון האקולוגי. באחד המחקרים, למשל, נמצא שתאורת לילה בים גורמת לריכוז גבוה יותר של דגים אוכלי פלנקטון, ובעקבותיהם גם ריכוז גבוה יותר של דגים אשר טורפי את אוכלי הפלנקטון. ייתכן שהסיבה לכך היא שהפלנקטון מתקבצים באזור המואר, והתוצאה היא לחץ טריפה (טריפת יתר) שפוגעת גם בפלנקטון וגם בדגים, ובטווח הרחוק באקולוגיה הימית בכללותה.

 

זה אחד הנזקים להם גורמת תאורה מלאכותית בים, הן תאורה של ערים סמוכות והן תאורה של מסעדות ומבקרים בחוף. נזקים אחרים הם פגיעה בזמני הרבייה של אלמוגים, ופגיעה בהטלה של צבי ים. חשוב שנכיר היטב את ההשלכות של זיהום אור כדי שנדע להימנע ממנו. אדם אוהב טבע יכול להקים מסעדת חוף חדשה ולגרום בתום לב לנזק גדול לסביבה הימית בעקבות התאורה המלאכותית המלאכותית. מנגד, מי שיהיה מודע לבעיה יוכל לעזור לצמצם אותה ע"י העלאת המודעות למבקרי החוף, בעלי העסקים בחוף וראשי הערים והמועצות שקרובות לחוף.

 

אציין שבחופי הים התיכון לא מצאו דפוס מובהק של נדידה-אנכית-יממית, אך עדיין הפלנקטון וחסרי חוליות אחרים עלולים להיפגע מתאורה מלאכותית (הם מגיבים לה גם ללא הנדידה). כמוהם גם חסרי חוליות אחרים, החל מאלמוגים ועד לסרטנים, שזמני הרבייה, האכילה וההסתתרות שלהם מושפעים מהתאורה. מעניין לציין שמחקר מהשנים האחרונות מצא שגם תנועה של סירות בים הורגת את הפלנקטון בהמוניהם. יש לקוות שעם הזמן נדע יותר על הפלנקטון ונבין יותר איך לשמור עליהם.